בדיקות US מבוצעות בהריון במועדים שונים ולמטרות שונות.
בדיקות שגרתיות למעקב אחר חיות התינוק מבוצעות במרפאת הרופא הראשוני, או במכוני האולטרה סאונד.
בדיקות לצורך הערכת גודל העובר וכמות מי שפיר מבוצעות מספר פעמים במהלך ההיריון, לעיתים קרובות במרפאת הרופא הראשוני (אם הוסמך לכך), ובמכוני האולטרה סאונד.
בדיקות לסקירת מערכות הינן בדיקות מקיפות ייעודיות שמטרתן לוודא את תקינותם של אברי התינוק במידת האפשר.
בדיקת העל-קול לסקירת מערכות
בבדיקה זו נבדקים אברי העובר במטרה לוודא את תקינותם. בדיקה זו נעשית במועד בו ניתן לבדוק את רוב המערכות בגופו של התינוק. עם זאת, יש להדגיש כי קיימים מצבים חריגים בהם מומים מתגלים רק בשלב מתקדם יותר של ההיריון ולכן לא ניתן לזהותם בבדיקה. במידה ויש סיבה לחשוד בבעיה בעת הבדיקה, ימליץ הרופא המבצע על סקירות נוספות מכוונות במועד מאוחר יותר.
סקירת מערכות מוקדמת:
מבוצעת בגישה וגינלית בשבוע 14-16. במרכז בדיקה זו היא מורחבת ביותר ומבוצעת בצורה יסודית ומעמיקה. הבדיקה מאפשרת לזהות את מרבית המומים בשלב מוקדם יחסית. הדבר מאפשר לבצע בדיקות נוספות, כגון בדיקת מי שפיר בשלב המוקדם של ההיריון. במקרה של מומים קשים או אם קיים הצורך בהפסקת הריון - היא קלה יותר לביצוע בשלב המוקדם, מבחינה הגופנית והנפשית כאחת.
מרכיב חשוב של הסקירה המוקדמת הינו חיפוש סמנים כרומוזומליים. אלו הם ממצאי אולטרסאונד המופיעים בתדירות גבוהה יותר בעוברים עם תסמונות כתסמונת דאון וכו'. רובם אינם מומים וחלק נעלם עד לסקירת המערכות המאוחרת יותר. מציאת סמן אחד או יותר מצריכה המשך בירור והפניה ליעוץ גנטי ואקו לב עובר, במקרים מסוימים יש צורך לשקול מי שפיר. לעומת זאת העדר סמנים מקטין משמעותית את הסיכוי שאותו עובר לוקה בתסמונת כרומוזומלית גם באשה מבוגרת.
לאור שינויים שחלים במהלך ההיריון ומכיוון שחלק מהמערכות לא בשלות מספיק לבדיקה בסקירה המוקדמת, עליך לחזור ולבצע סקירת מערכות בטרימסטר שני גם עם בצעת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות מוקדמת.
סקירת מערכות מאוחרת:
מבוצעת בגישה אבדנומלית בשבוע 21-23. גם הסקירה המאוחרת הינה מורחבת במרכז ומבוצעת בצורה יסודית ומעמיקה. הסקירה המאוחרת משלימה את הסקירה המוקדמת. בסקירה המאוחרת ניתן לאתר מומים נוספים שלא היה ניתן לאבחן בשלב המוקדם יותר של ההיריון. חלקם של המומים הינם בגודל קטן אשר אינם ניתנים לזיהוי בעובר הקטן, חלקם מומים אשר מתפתחים בשלב המאוחר יותר של ההיריון ולא יופיעו בסקירה המוקדמת. חלקים במוח לדוגמא כמו הקורפוס קולוסום או הורמיס של הצרבלום, לא קיימים בסקירה המוקדמת ומתפתחים עד למאוחרת. קיימים חלקים אשר תקינים בסקירה המוקדמת ויכולים להשתבש בשלב מאוחר יותר. לדוגמא, חדרי המוח יכולים לגדול מעל למותר, אגני הכליות יכולים לגדול מעל למותר. בסקירה המאוחרת יכולות גם לבוא לידי ביטוי בעיות בלב העובר אשר לא הופיעו קודם.
לסיכום הסקירה המוקדמת יתרונה הוא בזיהוי מוקדם של בעיות אפשריות. אולם מכיוון שהעובר ממשיך להתפתח וישנן בעיות נוספות שעלולות לצוץ, הסקירה המאוחרת דרושה להשלמת המוקדמת.
