נגיף הזיקה הינו וירוס בעל גדיל RNA בודד\ השייך למשפחת Flaviviridae. הנגיף זוהה לראשונה לפני למעלה משישים שנה בקופים ביער זיקה שבאוגנדה, ובשנת 1952 זוהה לראשונה בבני אדם.
הנגיף מועבר על ידי יתושים מזן Aedes. הזן העיקרי שאחראי לכך הוא Aedes aegypti (שלא קיים בישראל); תוארה גם העברה ע"י A. albopictus (המוכר כנמר האסיאתי) שנפוץ כאן.
יתוש ה- Aedes פעיל בכל שעות היממה, בבתים וגם בחוץ, עובדה רלוונטית למניעת הדבקה.
בזמן התפרצות, הנגיף מועבר בין בני אדם באמצעות עקיצת יתוש, תיתכן גם העברה ע"י יחסי מין.
סימפטומים
לאחר הדבקה, רק כ-20% יפתחו סימנים, לאחר זמן דגירה שנע בין 3-12 ימים. תסמינים אופייניים כוללים פריחה מאקולו-פפולארית, חום, כאבי פרקים ו/או דלקת של לחמית העין. במקרים רבים דווח על כאב ראש וכאבי שרירים. תמונה זאת אינה ספציפית ותואמת גם מחוללים נגיפיים כמו קדחת הדנגי, אדמת, אדנו-וירוס, וכן מחוללים לא נגיפיים כמו מלריה.
המחלה לרוב קלה, והתסמינים חולפים תוך שבוע ימים. לא קיים טיפול תרופתי. קיים קשר בין תחלואה בנגיף הזיקה לבין הופעת תסמונת (GBS) GuillainBarré.
השפעה על יילודים
מהמוצא באפריקה התפשט הנגיף להודו ולדרום מזרח אסיה. לאחרונה המשיך משם לאיי האוקיינוס השקט- לפולינזיה הצרפתית, ומשם לאיים הקריביים, למרכז אמריקה ולארצות אמריקה הלטינית.
בפולינזיה הצרפתית היתה התפרצות של נגיף הזיקה בשנים 2013-2014 שלוותה בעלייה במקרי סטרפטוקוקוס מסוג B. בבדיקה בדיעבד, (שבוצעה בעקבות הדיווחים מברזיל) נמצאו יותר יילודים עם מומים במערכת העצבים המרכזית- מספרם עלה ממקרה בודד בשנה ל- 17 מקרים לשנה בתקופת ההתפרצות.
בשנת 2015 דווח על עלייה ניכרת במספר היילודים עם היקף ראש קטן, microcephalus בברזיל, לשם התפשט הנגיף בשנתיים האחרונות. בעבר אירעו 9 מקרים של היקף ראש קטן מולד בשנה, ואילו בשנת 2015 דווחו למעלה מ-650. בשל כך, מדינות אחדות כולל ברזיל, קולומביה, אקוודור, אל סולוואדור וג'מייקה המליצו לנשים להימנע כלל מהריון. מחקרים עדכניים הוכיחו שהדבקה בנגיף הזיקה בהריון (בעיקר בשליש הראשון) עלול לגרום למיקרוצפליה ביילודים.לאור זאת פורסמה אזהרת מסע בה הוזהרו נשים הרות ושמתכננות הריון לדחות נסיעה לאזורים בהם קיימת העברה פעילה של נגיף הזיקה (אלא אם כן כל השהייה תהיה מעל גובה 2000 מ').
אבחון
בישראל האבחנה של הדבקה בנגיף ה-zika נעשית באמצעות זיהוי חומצות גרעיניות של הנגיף (PCR) ועל ידי בדיקה סרולוגית לאתר נוגדנים; מסתמן שבדיקת ה-PCR רגישה יותר כאשר היא מבוצעת על שתן. הבדיקה הסרולוגיה שקיימת היום יכולה לאתר חשיפה לזיקה בעבר ובתקופה שקדמה לנטילת הדגימה אולם היא בעלת רגישות מוגבלת שאינה מאפשרת לקבוע שנבדק עם תשובה שלילית לא נחשף לנגיף. על כן יש חשיבות בביצוע שתי הבדיקות יחד סמוך להופעת התסמינים, בזמן שניתן למצוא את הנגיף בדם או בשתן.
מניעה
· לא קיים חיסון נגד הנגיף.
· מומלץ לנשים הרות או נשים שמתכננות הריון בקרוב לשקול דחיית נסיעה לאזורים בהם קיימת העברת נגיף פעילה.
· מניעת הידבקות בנגיף הזיקה מתבססת על מניעת עקיצות יתושים, במשך כל שעות היממה ע"י מריחת תכשירים דוחי יתושים, שימוש ברשתות, שהייה בחדר ממוזג, לבוש ארוך וכו'.
· בשל אפשרות להידבקות מגבר בעת קיום יחסי מין - עליו להשתמש בקונדום במשך כל התקופה בה ייחשב מדבק לאחר שובו מארץ אנדמית לנגיף זיקה.
· לעניין תרומות דם, יש לפנות למידע המסופק על ידי מגן דוד אדום, בקישור https://www.mdais.org/שאלות-ותשובות-שירותי-הדם/מי-יכול-לא-יכול-לתרום-דם
משרד הבריאות הוציא מספר עדכונים ואזהרות, ובחודש פברואר 2016 פורסם חוזר שנוגע בנושאים רבים הקשורים בנגיף הזיקה: חוזר זה עודכן בסוף חודש מאי.
בחוזר נתונים רלוונטיים למצב בישראל עם מספר דגשים:
המעביר העיקרי של נגיף הזיקה אמנם לא קיים בישראל, אך בגלל הפיזור הנרחב של יתוש הנמר האסיאתי תיתכן הדבקה מקומית. עקיצת אנשים נוספים על ידי יתוש נגוע בנגיף עלול לגרום להתפשטות המחלה בישראל.
בעונות החורף והאביב כמעט שאין פעילות יתושים, אולם לקראת הקיץ תידרש פעילות נמרצת לצמצום גל היתושים השנתי, בהתאם להמלצות בינלאומיות שפורסמו.
עיקר המאמץ יהיה במניעת לידת תינוקות עם מומים מולדים כתוצאה מהדבקת האם בהריון.
איתור המחלה יבוצע בקרב מי שנחשף למחלה (ביקר בארץ אנדמית* או נחשפה לזרע של מי שביקר בארץ אנדמית), וגם פיתח לפחות תסמין אחד מאלה שאופייניים למחלה: חום, פריחה, כאבי פרקים, דלקת עיניים. אותם חשודים יעברו בדיקה לנגיף הזיקה במועד קרוב ככל שניתן להופעת התסמינים.
[*מי שביקר בארץ עם העברה פעילה, אולם שהה כל הזמן מעל גובה 2000 מטר, לא ייחשב ל'נחשף']
המלצות עבור מי שביקר בארצות עם העברה פעילה של הנגיף, ומי שנחשף אליהם:
· המלצה לנשים הרות או המתכננות הריון שלא לבקר באזורים אנדמיים.
· אשה שביקרה בארץ עם העברה פעילה – עליה להמתין לפחות חודשיים עד כניסה להריון.
· גבר שחזר מארץ עם העברה פעילה ייחשב מדבק למשך חודשיים אם הוא ללא תסמיני המחלה (חום, פריחה, כאבי פרקים, דלקת עיניים) בזמן שהותו ולמשך שבועיים מצאתו את האזור. אם הופיע אצלו אחד או יותר מהתסמינים- ייחשב חשוד ומדבק למשך ששה חודשים.
· אישה הרה שחזרה מאזור עם העברה פעילה של הנגיף (חשופה)- יש להוסיף למעקב הריון רגיל גם מעקב אחר ראש העובר באמצעות סקירות
אולטרא-סאונד (כל 4-6 שבועות) ו-MRI במשך ההריון.
ממצאים חריגים יביאו לבירור הממצאים ביחידה להריון בסיכון גבוה.
את מי יש לבדוק?
· מי שחשוד לזיקה
o חזר מארץ עם העברה פעילה או נחשף לזרע של מי שחזר
o וגם פיתח לפחות אחד מסימני הנגיף (חום, פריחה, כאבי פרקים, אודם בלחמיות העיניים) תוך שבועיים מחשיפה לנגיף
o בתנאי שלא עברו מעל שלשה שבועות מהופעת התסמינים.
· יילוד של אם שנחשפה לנגיף הזיקה בזמן ההריון יעבור בדיקת PCR של נוזלי הגוף, בייחוד אם קיימים ממצאים מחשידים בבדיקות בזמן ההריון או אם לאם תשובה מעבדתית המעידה על תחלואה בזיקה.
על מי יש לדווח ללשכת הבריאות?
· כל מי שעונה להגדרת חשוד (חשיפה + תסמינים) או מאומת (בדיקה חיובית)
· כל אישה הנושאת עובר או ילדה תינוק המגלה סימנים אופיינים לתסמונת זיהום בנגיף הזיקה ביילוד.
משרד הבריאות מעדכן את רשימת הארצות עם העברה מקומית של נגיף הזיקה [3], ואילו ה- CDC מפרסם רשימה מעודכנת ומפה של ארצות עם העברה פעילה של הנגיף, במפה שפורסמה באמצע חודש מאי 2016 כלולות ארצות מרכז ודרום אמריקה ואיי האוקיאנוס השקט [4].
עבור המטייל שנוסע לדרום ומרכז אמריקה לאחר הצבא- החשש להדבקת העובר לרוב לא רלוונטי, ואולם ההמלצה למניעת עקיצות יתושים מקבלת כעת משנה תוקף.
לגבי נוסעים אחרים לארצות מרכז ודרום אמריקה, כדאי לבדוק באופן פרטני האם הנסיעה היא לאזור אנדמי של המדינה, ואם כן- האם לבטל או לדחות נסיעה מתוכננת לשם.
תאילנד, יעד פופולארי לנוסעים ישראליים, גם למשפחות, שמוזכרת בחוזר משרד הבריאות כאזור אנדמי, אינה מופיעה כעת ברשימת הארצות עם העברה פעילה שעודכנה ופורסמה ע"י ה- CDC.
מידע עדכני נוסף ניתן למצוא באתר ארגון הבריאות העולמי (WHO), וה-CDC האמריקאי [5,6]
